סדרת הציורים של הציירת הישראלית אניטה ארבע "מסע שורשים לתוניס" העלה אותה לכותרות בשנת 1995 עם הזמנתו האישית של נשיא תוניס בן עלי, אניטה הציגה תערוכה בתוניס בגלריה המלכותית וזכתה לכבוד רב.
במסיבת עיתונים בינלאומית, העניקה אניטה לנשיא תוניס את אחת מעבודותיה וזכתה להכרה בינלאומית, לחשיפה תקשורתית רחבה ולאהדה רבה.
אניטה, בת למשפחת בוקובזה, בחרה להנציח דרך האמנות את מורשת משפחתה על מנהגי התרבות ואורח החיים של הקהילה היהודית בתוניס.
הוענקה לאניטה - בטקס רשמי - תעודת הוקרה של עמותת "עמית" - עמותה למורשת יהדות צפון אפריקה.
אניטה זכתה בפרס האמן הנבחר לשנת 1999 ונשלחה לפריז, שם יצרה קשר עם הקהילה היהודית והוזמנה להציג את יצירותיה- בגלריה טוריני בפריז (ליד גלריית פיקסו).
כמו כן הוזמנה להציג את יצירותיה במסיבת חנוכה שבה הוזמנו כל ראשי הקהילות היהודיות בצרפת ובמעמד שרת הבריאות הצרפתי.
אניטה הוזמנה להציג את עבודותיה בתערוכה בינלאומית בניס- צרפת, שבה אניטה מייצגת את ישראל, וזכתה בגביע ובמדליה.
הספר "לה- סיטי" שיוצא לאור בפריז, ניו- יורק וברצלונה, כתוב חמישה עמודים על פעילותה האמנותית.
לרגל 75 שנים לייסודה של נתניה מתקיימת "בבית הבאר" [מוזיאון למורשת
נתניה] תערוכת "סיפורה של התיישבות" שבו אניטה מתעדת את סיפורה של נתניה בראשית לתערוכה זו מגיעים תלמידי בתי הספר כדי ללמוד על ההתיישבות.
בקיץ 2003 אניטה מזמנת לתערוכה בצרפת בעיר האובר.
אניטה לוקחת על עצמה פרויקט בשיתוף עמותת אמני נתניה ומנהל החינוך בעירייה "שחרית אמנותית" שבה אומנים מגיעים לבתי ספר מציגים תערוכה ויוצרים עם התלמידים כל אומן בתחום יצירתו במטרה ליצור קשר ישיר בין אמן לנוער.
בחודש ספטמבר 2004 אניטה אוצרת תערוכת "חומות ויוצרות" , אומניות ערביות ויהודיות היוצרות בשיתוף פעולה נדיר – תוך חיפוש דרך לביטוי אישי ולדו קיום.
במסגרת קבלת פרס ראש העיר אניטה יוצאת בתערוכה שנקראת "מחלקה חמש"
שמוקדשת כולה לבית לוינשטיין ברעננה שמטפל בנכים ופגועי תאונות דרכים
[ מחלקה חמש על שם הקומה החמישית בבית לוינשטיין שהיא מחלקת פגיעת ראש ].
[ ערב פסח 21.4.05 בעלה של אניטה נפגע קשה מאוד בתאונת דרכים ואושפז בבית לוינשטיין ] אניטה בעקבות החוויה יצרה סידרת עבודות שהוצגו בגלריה על הצוק.
בקיץ 2005 לפני תחילת ההתנתקות מגוש קטיף אניטה יוצאת לגוש קטיף בהתנדבות כדי לערוך סדנה לילדי הגוש בנושא "מציירים את הכאב" כדי לעזור דרך האמנות לילדים להתמודד עם טראומת ההתנתקות.
בקיץ 2006 אניטה יוזמת ומפיקה תערוכה "מציירים וזוכרים" מחווה לגדולי הזמר העברי שהלכו לעולמם [עוזי חיטמן אהוד מנור שושנה דמארי ועוד..] במסגרת התערוכה שבא השתתפו אומנים ותלמידי בתי ספר נפרס בד לבן ענק בכיכר העיר ותושבי העיר הוזמנו לכתוב ולצייר לגדולי הזמר.
ב 2006 מיד אחרי מלחמת לבנון השנייה יוזמת האומנית אניטה ארבע בשיתוף הקרן הקיימת לישראל פרויקט לשיקום יער ביריה שנשרף במלחמה, אניטה אוספת קבוצת אמנים הם מעמידים תערוכה בין עצי היער השרוף לטובת המבקרים במקום ובמקביל האומנים מציירים את היער והציורים נרתמו לטובת
הקרן הקיימת למען שיקום העצים השרופים.
בנובמבר 2006 אניטה ארבע מוזמנת לעיר ניס בצרפת כדי להשתתף בתערוכה בלאומית שבה לוקחים חלק אמנים מכל העולם. בתערוכה זו אניטה זוכה בגביע ובתעודת דיפלומה של כבוד.
בינואר 2008 במסגרת תוכנית העצמה נשית האומנית מוזמנת להרצות ולהציג מיצירותיה לטובת קהל הנשים התערוכה "נשים ופנטזיה"
ב 2013 – 2015 משתתפת בהתנדבות לקדם אמנות לטובת מרכזי העשרה והדור הצעיר.
בשנת 2015 קבוצת אמנים מתאגדת תחת מטריית ההתנדבות בגן אפולוניה ונקראים אמני אפולוניה , אניטה חלק מהקבוצה פועלים בהתנדבות בגן הלאומי אפולוניה שבהרצליה מקיים שיתוף פעולה אומנותית בן אמנים שונים לבין קהל מבקרי הגן הלאומי, בשיתוף פעולה מלא עם רשות הטבע והגנים.
ב 2015 סידרת ציורים "יצרים" שנוצרה בעקבות ספר שיריו של המשורר מוטי דנוס מוצגת בקיסריה
ב2017 אניטה משתתפת בתערוכה קבוצתית "חמישים שנה לשחרור ירושלים" בבית ציוני אמריקה.
כשהמדינה חגגה 70 שנה אניטה השתתפה בתערוכה קבוצתית &"70 לאמנות ישראלית" התערוכה הוצגה בגלריה בארץ ועברה אחר כבוד להציג בפורטוגל בעיר.
קסטלו דה וידה מעיירות האנוסים בפורטוגל. התערוכה הוצגה במבנה שהיה פעם כנסיה והיום משמש מרכז תרבות בחסות ראש העיר האחראי מר קורלינו. לאחר מכן התערוכה נדדה והוצגה במרכזים יהודיים ברחבי פורטוגל במשך כל אותה שנה 2018-2019 .
משנת 1999- 2020 אניטה ממקימה מרכז ללימודי אמנות שפעל מעל עשרים שנה במטרה ליצור מוקד חי ושוקק תרבות שישאב אליו אמנים וחוברי אמנות .
בית הספר והסטודיו שאניטה מקימה מארח כל אדם חובב אמנות ושוחר תרבות ,מתקיימת במקום פעילות תוססת של תלמידים מכל גווני הקשת החברתית .
כמו כן אניטה הקימה במרכז האמנות פרויקט מצוינות לילדים ונוער.